אני שומע פה מילים קשות של אחים שלי בדם ובנפש, שמדברים על זה שהם רוצים לעזוב את הארץ, ואנחנו יושבים פה בחוק הגיוס, וזה לא יכול להיות. אני אומר לכם, אחרי 580 ימי מילואים, לא אכפת לי מי יושב בצד השני. הילדים שלי גרים פה, הילדים שלי יחיו פה. זה המדינה שלי, אני אוהב אותה, אני אמשיך להילחם עליה על אפם ועל חמתם של כולם. לגבי חוק הגיוס עכשיו שאנחנו יושבים פה דנים, כי זה קשור אחד לאחד לג'וש, לא יכול להיות שמשקיעים כל כך הרבה דיונים באיך לתת לאנשים לא לשרת, ובד בבד בתוך החוק הזה אין את כל הזכויות של מי שכן הולך להילחם. כל החוק הזה צריך להיות, איך אמר שטרן, אם כבר מחוקקים את החוק הזה, לפחות שאנשים פה ידעו שיש הערכה, שיש הוקרה, שיש אנשים שמבינים שהם מוכנים לתת את החיים שלהם בשביל המדינה, והם לא יכולים לשבת פה ולהתחנן על פרוטות. אני לא אומר שמגיע לנו הכל, אני לא אומר שמגיע זה, אין, אין כזה דבר הכל, אין כזה דבר הכל. למרות שאנחנו מוכנים לתת את החיים שזה הכל, אי אפשר לקבל הכל בחזרה. אבל אפשר קצת. קצת מוסר במובן הכי אנושי של המילה. לא יכול להיות שאנחנו בתוך מדינת ישראל, בתוך מדינת היהודים עושים דם ודם, ומתעלמים מהדם שנשפך. לא יכול להיות, לא יכול להיות שהוא יישב פה ויצעק את הצעקה הזאת. אתה יודע איך כואב לי הלב, שהוא אומר שהוא רוצה לעזוב את הארץ? הוא שפך את הדם והוא רוצה ללכת. זה לא הגיוני, זה פשוט לא הגיוני. זה כיף לראות פתאום בוועדה שמגיעים כל חברי הכנסת וכולם, כי בדרך כלל אלינו לא מגיעים הרבה. ביחד עם המחדל הזה, שאתם מארגנים פה, הכרה והוקרה, ואנחנו נודה לכם מאוד שאתם תדאגו לזה בצמוד למה שקורה עכשיו עם מי ישרת, מי לא ישרת, אבל אל תזנחו. והדבר השני הכי חשוב, ג'וש ברנר, כל המתאבדים צריכים כמה שיותר מהר - זה בידיים שלכם וזה לא קשור להרבה ועדות לקבל, בשבילנו, בשביל החיים, לקבל את הקבורה הצבאית הנאותה. אחים שלנו שפכו דם - אנחנו רוצים שהם יהיו קבורים במקום הקדוש הזה שנקרא קבר צבאי. תודה. דובר: סליחה על הניתוק שהיה לי. בועז, אתה מכיר אותנו, את כל הלומי הקרב, ואני אגיד כאן, ותפרשו את זה איך שאתם רוצים. במתאבד הבא המדינה הזאת תבער. אנחנו לא נשב בשקט. אנחנו לא מוכנים לספוג את זה, בטח שלא להגיע למספר עגול של 80. אין לנו את זה, אין לנו כבר כוחות בנפש ובגוף, ובאמת, עוד משהו אחד קטן - אנחנו לא צריכים את מדינת ישראל בשביל לעשות קבורה צבאית והלוויה צבאית. הלוויה של ג'וש בון, קרוב לאלף חיילים על מדים, על מדים עם דגלי יחידות, יותר גדול מכל לוויה צבאית שיכלו לחלום עליה. אבל אנחנו לא מחפשים סממנים צבאיים. אנחנו מחפשים קבורה צבאית, נקודה.